מזל טוב, הוא בן 8!
משפחה, חברים, ברכות, מתנות, טונות של תשומת .. חגיגה!
ומה עם אחותו?
מה, לא נקנה לה איזו מתנה שגם תרגיש טוב? פרס תנחומים קטן?
ברגעי ההרהור האלה אני מציעה לכם לעצור ולחשוב-
איזה ערך אתם רוצים לקדם/ללמד את ילדיכם בהחלטה שלכם...
אם מצאתם משהו שמתחבר לכם, לכו על זה.
אבל אם אתם נעצרים ב-
זה בטח נורא קשה שכל תשומת הלב אליו..
היא בטח מקנאה... עצובה... רק שלא תעשה סצנה...
אני אשמח להציע לכם כיווני מחשבה נוספים:
יומולדת הוא יום אחד בשנה בו מגיעה תשומת לב מיוחדת לחוגג.
הזדמנות פז למלא אותו בעוד ועוד אהבה, עידוד, חיזוק והכרה ביכולות שלו והעלאת הערך העצמי.
יום אחד שהוא שלו!
זה גם יום שמלמד את אחותו איך לחוות סיטואציות מהצד
ואולי גם ליהנות מהן מבלי להיות במרכז העניינים.
איך להתמודד עם תסכול ואולי קנאה ועדיין להיות ממש בטוחה שאוהבים אותה הכי בעולם.
זו גם דרך מצויינת עבור האחים ללמוד לחלוק מתנות, לשתף
ועל הדרך לרכוש מיומנויות משא ומתן שלא מביישות עורכי דין משופשפים..
הכל בבית, במיקרוקוסמוס של העולם.