רגע לפני פסח,
בואו נדבר על יציאה "מִיַּלְדוּת לחירות"...
אני מאוד אהבתי להיות ילדה.
אבל אם יש משהו שחיכיתי לו זה
היציאה "מִיַּלְדוּת לחירות",
ובמילים אחרות-
המעבר משליטת המבוגרים על חיי להתנהלות עצמאית,
באופן שאני רואה לנכון וללא התערבותם.
אחד הצרכים העמוקים של האדם מגיל צעיר הוא חופש.
ילדים פועלים כל הזמן על מנת להגדיל את עצמאותם
ולשחרר את עצמם מהתלות במבוגרים.
מענה לצורך שלהם בחופש
יפתח אצלם ביטחון עצמי גבוה, תחושת הישג,
מיומנויות לחיים ותחושת שייכות למשפחה שיובילו
לילדים שלווים, רגועים ומשתפי פעולה.
אז מה עושים?
🤸♂️העניקו לילדים חופש לבחור במסגרת החוקים
והגבולות של הבית לדוגמא:
הם יכולים לבחור מתי להתקלח כל עוד זה בטווח
השעות שהגדרתם להם..
אם זה יעשה לפני המשחק או אחריו זה כבר לבחירתם.
🤸♂️אפשרו להם לבצע דברים שעד היום עשיתם עבורם
ואתם חושבים שעתה הם יכולים לעשות בעצמם כמו:
להסתבן, לפתור ויכוח עם חבר, לעלות לבד למגלשה.
🤸♂️בכל פעם שאתם מתכוונים לומר "לא" על משהו
עצרו וחישבו, מדוע לא? האם מדובר בסכנה או
פשוט כי נוח לכם לעשות עבורם כדי שלא יתלכלך..
יקח הרבה זמן.. יעשה פחות טוב...
🤸♂️אל תתקנו אותם ואל תתפתו לתת להם "ביקורת בונה",
יותר מאשר שזה מלמד זה גורם להם להימנע מלעשות
ולכן עודדו אותם על כך שהעזו להתנסות ולא על התוצאה.